פסק-דין בתיק ס"ע 38632-04-10

1.         מדובר בתביעה לתשלום פיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ופדיון דמי הבראה. 

2.         המחלוקת העיקרית שבין הצדדים הינה האם התובע פוטר או התפטר מעבודתו.

העובדות והשתלשלות העניינים:

3.         הנתבעת הינה מפעל העוסק בצביעת פחי מתכת.

4.         התובע עבד אצל הנתבעת מיום 1.2.04 ועד ליום 21.8.08 כפועל במחלקת הצביעה והאריזה.

5.         עבודתו של התובע התמצתה בתליית והורדת חלקי הפח מהמסוע אשר מעביר את חלקי הפח לצביעה בתנורים.

6.         לטענת התובע ביום 20.8.08 בשעה 14:00, ולאחר שחזר מהפסקה, החל מנהלו הישיר (להלן: "חיים"), להתנכל לו ולהפעיל את המסוע עליו עבד התובע במהירות גבוהה יותר מבדרך כלל (1.2 מטר לדקה במקום 1.00 מטר לדקה), תוך שהוא צועק ומגדף אותו (סעיפים 10-11 לתצהיר התובע).

7.         התובע טען כי פנה אל חיים וביקש ממנו להנמיך את מהירות המסוע, בטענה שמהירות המסוע מהווה סכנה לעובדים וגורם נזק לציוד הנתבעת, אולם חיים לא שעה לבקשותיו ואמר לו כי אם הוא איננו מעוניין להמשיך לעבוד "יש ארבע דלתות ואתה יכול לבחור ללכת כשתרצה" (סעיף 13 לתצהיר התובע).

8.         התובע טען כי המשיך בעבודה למרות יחסו של חיים, אולם למחרת בבוקר, כאשר התייצב לעבודתו, מצא כי כרטיס העבודה שלו נעלם. כשפנה לחיים על מנת לאתר את כרטיס העבודה, מסר לו הלה ללכת הביתה ולא לשוב לעבודה.

9.         התובע, פנה, לטענתו, להנהלת הנתבעת וזו אישרה לו כי אכן הוא מפוטר מעבודתו ומלוא זכויותיו ישולמו לו. התובע עזב את עבודתו, אולם לא קיבל תשלום כלשהו בגין פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וכיו"ב, ומכאן התביעה שבפנינו.

10.        מנגד טוענת הנתבעת כי התובע הוא זה שהתפטר מעבודתו לאחר שמצא עבודה בחברת מקסידור.

11.        לטענת הנתבעת, התובע היה עובד מקצועי אולם כל תקופת העסקתו, לוותה בבעיות התנהגות מצידו של התובע, אולם בשל היותו של התובע עובד מקצועי וכן לאור הקושי במציאת עובדים מקצועיים באיזור העיר שדרות, המשיכה הנתבעת את עבודתו של התובע אצלה. 

12.        לגרסת הנתבעת ביום 20.8.08, נהג התובע כדרכו ואיחר לחזור מהפסקה שנטל, תוך שהוא מתעלם מהעובדה שבאותו יום היה לחץ עבודה ניכר. חיים, מנהל העבודה הודיע כי בשל לחץ העבדה שהופעל מצד לקוח המפעל, מבחינת מועד אספקה, הוא מגביר את מהירות המסוע.

13.        לגירסת הנתבעת, התובע לא קיבל את החלטתו של חיים, התפרץ לעברו וסירב לבצע את העבודה, תוך שהתובע מאיים עליו שיעזוב את העבודה וילך, והכל לטענת הנתבעת, על מנת שהנתבעת תפטר אותו והדבר יזכה אותו בפיצויי פיטורים.

14.        לגירסת הנתבעת, חיים אמר לתובע כי אם יעזוב את עמדתו, תראה בו התובעת כמי שהתפטר מעבודתו. בתגובה, שב התובע לעבודתו אך המשיך להסית את שאר העובדים ובין המנהל לתובע התפתח עימות מילולי.

15.        לגירסת הנתבעת, ביום שלמחרת ה - 21.8.08, הגיע התובע לעבודה באיחור של שעתיים. חיים הודיע לתובע כי הוא איננו מקבל אותו לעבודה באיחור כה רב, וללא אישור, וכי הוא מתבקש שלא לעבוד באותו יום ולחזור לביתו, אך לשוב ולהתייצב לעבודה למחרת.

16.        לגירסת הנתבעת, בתגובה פנה התובע למנהלת המפעל, הגב' אביבית נחמני (להלן: " המנכ"לית" או " הגב' נחמני"), ובשיחה שנערכה עימה, ביקש לעזוב את העבודה, מאחר וחיים קילל אותו. המנכ"לית  ערכה בירור עם חיים, אשר התנצל בפני התובע.

17.        התובע לא הסתפק בהתנצלותו של חיים וביקש לעזוב את מקום העבודה. בתגובה השיבה לו הגב' נחמני, כי היא איננה מפטרת אותו כיוון שהיא זקוקה לעובדים. לגירסת הנתבעת, התובע ביקש להיפגש עם הבעלים של המפעל, ותשובה ברוח דומה ניתנה לתובע גם על ידי הבעלים.

18.        עוד באותו יום, ולאחר הפגישה עם התובע, כתבה  הגב' נחמני מכתב רשום אל התובע (נספח א' לתצהירה), במסגרתו ציינה כי היא איננה מפטרת אותו. כן ציינה הגב' נחמני כי היא מודעת למאמציו של התובע לעשות " כל מיני תרגילים ע"מ שנפטר אותך וזאת ע"מ לקבל פיצויים".